אסרטיביות

היום קיבלה את פני הפתעה נעימה ושמה אסרטיביות.
אולי אפילו גם קצת הערכה עצמית.
כרגיל, מאחר וכל העולם מלא באנשים מגעילים, שוב לא העריכו אותי ולא נתנו לי את התודה שמגיעה לי ובנוסף, פתאום גיליתי שמתחת לאפי, מישהו מנסה לגנוב לי את העבודה המעניינת שסופסוף נפלה בחלקי ואיתה את התהילה.
אני יודעת שאני נשמעת פרנואידית, אבל מהיכרות איתו, זו האמת.
התגובה שלי התחילה כמו תגובה רגילה, קיטורים, התבכיינות וזעם עצור. אבל, היא נגמרה בצורה מפתיעה. א. הלכתי ודרשתי את ההערכה שמגיעה לי. אולי קצת העמדתי את הצד השני במצב לא נעים, אבל אני הרגשתי שסופסוף אני פותחת את הפה ועושה משהו בנידון במקום רק להתבכיין ו- ב. החלטתי גם לעשות מעשה בנוגע לעניין השני. אני אקח את אותו דבר מעניין בחזרה אלי בכח. כמובן, בנועם וחיוך, אבל אקח אותו אלי על אפו וחמתו של אותו דביל שהחליט שהוא יתעסק בזה.
נמאס לי, אני צריכה להתבלט פה והדרך לעשות את זה היא לעבוד עם אותו דבר מעניין ומוביל ולעזור להוביל אותו. להיות חלק מתהליך הפיתוח שלו. אז זאת ההזדמנות שלי ואני מתכוונת לנצל אותה.
אולי זאת לא אסרטיביות במובן הרגיל של המילה, אבל זאת אסרטיביות עבורי, כי אני עומדת על שלי, דורשת את שמגיע לי ולא עוצמת עיניים ומחכה שיעבור האיכס. ממש פועלת בנידון!
זאת הפתעה נעימה ומלבבת וגם, הרגשה של חוזק וכח, שסופסוף אני עומדת על שלי ולא רק מחכה שמישהו יבוא ויציל אותי.
אני מרגישה לוחמנית משהו :)