אי שקט

טוב, אז הסופ"ש עבר ברוגע יחסי. הייתי עם בן זוגי וזה תמיד עושה לי טוב. ישנתי קצת, ניקיתי את הבית והיה לי שקט.
אבל מה? שוב לא קמתי הבוקר בזמן לעבודה ויצא שהגעתי נורא מאוחר יחסית ואני מפחדת שלמרות שאני נשארת את כמות השעות שאני צריכה, שזה נראה לא טוב. אני אשאל את הבוסית שלי יותר מאוחר.
בכלל יותר חכם שאני אגיע מוקדם, כי זה גם נראה יותר טוב וגם יש לי איזה שעתיים בשקט עד שכולם מגיעים ואז אני יכולה לשבת ולעשות מה שאני רוצה.
אז מהרגע שהגעתי אני לא עושה הרבה וישר מתחילה להשתלט עלי תחושת הריקנות וגם חוסר שקט שכזה, כי זה ישר שם אותי במקום שבו אני מרגישה לא בטוחה שישאירו אותי בעבודה הזאת, כי כביכול אני לא עושה כלום. העניין הוא, שאם אני מנסה להסתכל על זה בצורה אובייקטיבית, אני חושבת שאני פחות או יותר עושה כמו האחרים, רק שאולי אני יותר שקטה לגבי זה או שסתם, זאת תחושה אישית שלי. אין לדעת.
אבל מעצבן אותי שהריקנות חזרה.
התקשרתי לרמב"ם בבוקר והם לא ענו, השארתי הודעה, מקווה שיחזרו אלי כבר, אני רוצה להתחיל שם טיפול ואני דחוף צריכה לראות פסיכיאטרית.